פסק-דין בתיק תא"מ 53456-12-11

1.         תביעה זו עניינה נזקי רכוש שנגרמו למכוניתו של התובע בתאונת דרכים שאירעה ביום 9.6.11  (להלן: "התאונה").

2.         התובע בעל רכב מספר רישוי 8935536 נהגה ברכב אשתו הגב' זיאדנה וורוד בעת התרחשות התאונה (להלן: "רכב התובע").

            הנתבע מס' 1 הינו הבעלים של רכב מספר רישוי 5142935 נהוג בידי אשתו הגב' וופא גורן (להלן: "רכב הנתבע").

            הנתבעת מס' 2 מבטחת רכב הנתבע , בבטוח צד ג', בעת התרחשות התאונה.

3.         נהגת מכונית התבוע, הגב' זיאדנה טענה בעדותה לפני כי נסעה בכביש ראשי שיש בו עליות וירידות, לפתע פרצה לתוך נתיב נסיעתה מכונית הנתבע. בשל תנאי הדרך אל ראתה אותה לפני כן. מכונית הנתבע נכנסה מכביש עפר המתחבר לאותו דרך מצד שמאל ויש לנוסעים בדרך העפר תמרור עצור. מכוניית הנתבע הייתה בזוית של פניה ומכוניתיהן התנגשו כאשר מכונית התובע נפגעה בצד השמאלי ומכונית הנתבע בצדה הימני. הגב' וורוד מוסיפה ומעידה כי כתוצה מכך מכוניתה סטה ימינה לשולי הדרך עלתה על אבנים ועמוד פרסומות נפל עליה, כך שמוקדי הנק במוכנית התובע אינם רק המקוד השמאלי.

4.         נהגת מכונית הנתבע הגב' וופא גורן העידה כי היה לה תמרור עצור והיא הייתה בעצירה מוחלטת. הכביש היה עמוס מאוד רק לאחר שווידאה כי הכביש פנוי והיא יכולה לצאת יצאה והשתלבה בתנועה, מכונית התובע הגיעה ופגעה במכוניתה מימין.

5.         לאחר ששמעתי את עדויות הצדדים בפניי, עיינתי במסמכים שהוגשו ובכללם, תמונות מקום האירוע, הדגמות שערכו הנהגות ושרטוטים שערכתי על פי אותן הדגמות, הנני קובעת כי גרסתה של נהגת מכונית התובע סבירה בעיני יותר מגרסתה של נהגת מכונית הנתבע, בין היתר מהטעמים הבאים:

א.         לנהגת מכונית הנתבע היה תמרור עצור. עליה לתת זכות קדימה למכוניתה תובע. היא מעידה כי ראתה את מכונית התובע אך העריכה כי יש לה די זמן להשתלב בתנועה. הערכה זו התבררה כלקויה, עובדה כי התרחשה התאונה.

ב.         על פי הדגמות הצדדים ומוקדי הנזק ניתן ללמוד כי מכונית הנתבע לא השתלבה בתנועה כפי שטענת הנהגת. שכן, גם על פי גרסתה התאונה ארעה שעה בה טרם התיישרה לתוך נתיב הנסיעה ועדין הייתה בהליך פניה לתוך מסלול הנסיעה.

6.         שיעור הנזק - קיימת מחלוקת בין הצדדים האם כל מוקדי הנזק הנתבעים אכן אירעו בתאונה הנטענת.

התובע הגיש חוות דעת שמאי על פיה סך כל הנזק עולה כדי סך של 37,734 ש"ח, ירידת ערך בסך של 7,139 ש"ח וכן הוצאות גרירה בסך של 720 ש"ח. כמו כן בתוספת שכ"ט שמאי בסך של 2,500 ש"ח.

הנתבעת ערכה חוות דעת נגדית ובהתאם לה שילמה לתובע סך כולל של 22,039 ש"ח.

7.         מוקד הנזק הנובע מנפילת התמרור על גבי מכונית התובע לא הוכח במידה הנדרשת. כל המונח לפני הינו מילתה של התובעת. למרות שהתובעת או מי מטעמה יצאו למקום וצילמו את הדרך בה ארעה התאונה וסביבתה, לא מצאו לנכון צלם את אותו תמרור אשר נפל או את המקום המדויק בו ארע חלק זה של המקרה.  לפיכך, הנני מוצאת לנכון להפחית את מרכיבי הנזק בחלק הימני של מכונית התובע.

8.         באשר לפגיעה הנטענת בחלק התחתון של המכונית כתוצאה מן הסטייה מן הכביש, הדבר עומד במבחן ההיגיון ותואם את התמונות בהן אין שול דרך סלול או כבוש והירידה לימין הדרך הינה ירידה לשטח לא מעובד.

9.         לאחר שהפחתתי מרכיבי חוות דעת השמאי את החלק הימני והחזית הקדמית (סך של 10,228 ש"ח) וכן הפחתת החלק האמור בירידת הערך, הפחתה של 2,231 ש"ח נוספים, נותר סך של 32,414 ש"ח.

            לסכום זה יש להוסיף את ההוצאות בגין גרירה ושכ"ט שמאי בסך כולל של 3,220 ש"ח, סך הכל 35,634 ש"ח.

10.        הנתבעת שלמה כאמור כבר 22,039 ש"ח, לפיכך, הנני מחייבת את הנתבעים יחד ולחוד לשלם לתובע סך של 13,595  ש"ח בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 9.6.11  ועד היום.

            כמו כן, ישלמו הנתבעים יחד ולחוד לתובע סך של 2,000 ש"ח הוצאות משפט.

            כל הסכומים ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת פסק הדין שאם לא כן ישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד התשלום המלא בפועל.